Rabbi Yosef Meir Weisz, Admor Spinka

https://en.wikipedia.org/wiki/Joseph_Meir_Weiss

Rabbi Yosef Meir Weiss (founder of the Spinka dynasty of Hasidic Judaism) was born in Munkacs, Hungary (now Mukachevo, Ukraine). His father, Rabbi Samuel Zevi (Shmuel Tzvi) Weiss was Av Beit Din of Munkacs, and his mother was the daughter of Tzvi Hirsch of Drohobycz, Hungary (now Drohobych, Ukraine). Weiss attended the yeshiva of Rabbi Meir Eisenstaedter in Ungvar, Hungary (now Uzhhorod, Ukraine). Weiss was also influenced by Rabbis Chaim Halberstam of Sanz, Sholom Rokeach of Belz, and Menachem Mendel Hager, the first Rebbe of Vizhnitz.

In 1854, when Rabbi Yosef Meir Weiss was 16, his mother died. That year, he married the daughter of Mordechai of Borşa (now Romania), but she died three years later. Weiss married again and had two daughters, but his second wife died in 1868. In 1870, he married Perl, the daughter of Ezra Yaakov Basch of Spinka (in Yiddhish) -Szaplonca, Hungary (now Săpânța, Sapanta, Maramureș County, Romania) -. Spinka is near the Hungarian border.

In Munkacs, Rabbi Yosef Meir Weiss established a yeshiva with a high level of Talmudic studies that drew students from other countries. Following the death of his mentor, the Rebbe of Zidichov, in June 1873, Weiss established his own Hasidic sect in his third wife's hometown of Spinka.

Weiss was called a "miracle worker", and attracted thousands of followers. He was also known for his self-mortification and ecstatic prayers. He prayed during festivals with the words from Musaf Amidah: “ Bring together our scattered ones from among the nations and gather our dispersed from the uttermost parts of the earth. Lead us in triumph unto Zion thy City, and unto Jerusalem, and only then they will serve You with a perfect heart."

Weiss died in 1909 and in 1972, his remains were reinterred in Petah Tikva, Israel.

Weiss was succeeded as Rebbe by his son, Rabbi Yitzchak Isaac Weiss (1875–1944).] When World War II broke out, Yitzchak Isaac moved the Spinka court to Munkacs. After a few years, the Rabbi in Munkacs asked him to move, as his presence was causing friction between their followers. He was given 100Gulden as compensation and subsequently moved his court to selish. Yitzchak Isaac was murdered by the Nazis in the Auschwitz concentration camp, together with thirty one family members, in 1944. After the war, Yitzchak Isaac's grandson, Jacob Joseph Weiss, re-established the dynasty in Jerusalem. Other offshoots were established by descendants of Yosef Meir in Williamsburg, Boro Park, Flatbush, Queens, Kiryas Joel, London, Antwerp, and Bnei Brak.

http://tzviahr.blogspot.com/feeds/posts/default?orderby=updated

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%90%...

Author of Imrei Yosef

האדמו"ר מספינקא רבי יוסף מאיר ב"ר שמואל צבי ווייס זצ"ל, בעל מחבר ספר אמרי יוסף. היה תלמיד ר' אייזיקל מזידיטשוב.

נולד י"ח או י"ט אדר תקצ"ח, נפטר ו' אייר תרס"ט.

כ"ק רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא זי"ע, נולד במונקאטש בשנת תקצ"ח, שם כיהן אביו רבי שמואל צבי כדיין.

הוא למד תורה בישיבותיהם של רבי מאיר א"ש ובנו רבי מנחם באונגוואר, ובישיבתו של רבי שמעלקא קליין מסעליש. רבי יוסף מאיר קיבל את דרך החסידות, משלושה מגדולי האדמו"רים, הרה"ק ה´שר שלום מבעלזא´, הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, והרה"ק ה´דברי חיים´ מצאנז.

הרבי שעבר להתגורר בספינקא, שבחבל מרמרוש בהונגריה ומאוחר יותר רומניה, שנקראת בפי הגויים ´ספנצה´, נשא שם לאישה את רעייתו השלישית בת ר´ עזרא יעקב באש שהיה מגדולי חסידי צאנז, לאחר ששכל את שתי רעיותיו הראשונות. שם החל לנהוג באדמורו"ות ואף רבים מחסידי ויז´ניץ הרבו להסתופף בצלו. כך הפכה ספינקא לאחד ממרכזי החסידות הגדולים בהונגריה.

לרבי היה בן יחיד הלא הוא רבי יצחק אייזיק בעל ה´חקל יצחק הי"ד, שכיהן כאדמו"ר מספינקא בעיירה סעליש לאחר שנמלט מספינקא במהלך מלחמת העולם הראשונה והועלה מאוחר יותר על המוקד בשנות הזעם. חתנו של ה´אמרי יוסף´, הגה"ק רבי נחמן כהנא זצוק"ל, שכיהן כרבה של העיירהונפטר כשנה לפני חותנו. את מקומו מילא בנו הגה"ק רבי צבי הירש הי"ד, שאף זכה ובאחרית ימיו של זקנו ה´אמרי יוסף´ היה מקריא בפניו את אלפי הפתקאות של המשחרים לפתחו.

בעל אמרי יוסף ובעל חקל יצחק עוד בטרם היה לקהילת ספינקא רב רשמי – ספינקא הייתה שייכת לגליל הרבני של סיגט – התיישב בה בשנת תר"ל (1870) אברך ותלמיד חכם גדול,שעתיד היה להתפרסם כאחד האדמו"רים הגדולים בהונגריה כולה: ר' יוסף מאיר וויס. הוא נולד במונקאטש בשנת תקצ"ח (1838), שם כיהן אביו, ר' שמואל צבי וויס, כדיין. למד תורה בישיבותיהם של ר' מאיר א"ש ובנו ר' מנחם א"ש באונגוואר ובישיבת ר' שמואל שמעלקא קיילן מסעליש (בשעה שישב עוד בחוסט). בשנת תרי"ד (1854) נשא בת ר' מרדכי מבורשה. כאן התקבצו סביבו תלמידים וניהל ישיבה. בתרי"ז (1857) נפטרה אשתו וחזר למונקאטש. כאן נשא אישה שנייה, בתו של אחד מנכבדי העיר. אף היא נפטרה בשנת תרכ"ח (1868), ונשאר מטופל בשתי ילדות. למרות מצבו הקשה הוא עוסק בתורה ובעבודה בהתמדה של אנושית. בשנת תר"ל (1870) מגיע ר' יוסף מאיר אל המנוחה והנחלה, כשהוא נושא את בת הגביר והלמדן ר' עזרא יעקב באש מספינקא, מגדולי חסידי צאנז.

את דרך החסידות קבל ר' יוסף מאיר שלושה גדולי האדמו"רים בדורו, ר' שלום רוחק מבעלז, ר' חיים האלברשטאם מצאנז ור' יצחק אייכנשטיין מזידיטשוב. כל אחד מהם מאיר את דרכו בעתיד, אך עיקר הנהגתו בחסידות ובעבודה היה לפי דרך זידיטשוב. אל הצדיק מזידיטשוב נסע בתמידות, יחד עם אביו והוא שהסמיכו לאדמו"ר והוא שמסר לו רזי תורה ודרכי התנהגות בעבודה כאדמו"ר לחסידים.

עד מהרה נתקבץ סביבו חוג של מעריצים מבני המקום, שהלך ונתרחב גם למקומות סמוכים ורחוקים יותר. תחילת כהונתו כאדמו"ר החלה כנראה בשנת תרל"ו (1876) עוד בחיי הדברי חיים, שהיה נהוג לעודד יהודים ממאראמארוש שיבררו בספינקא. מכאן ואילך הוכר ר' יוסף מאיר כאדמו"ר וכגאון בתורה בנגלה ובנסתר. אלפים מיהודי מאראמארוש (וביניהם גם מחסידי וויז'ניץ) הסתופפו בצלו, יחלו למצוא פיו ונהרו אליו להושע בנפש ובגוף. חסידיו בנו לו בית גדול, שכלל בית- מדרש מפואר, מקווה טהרה ובתי דירות לאדמו"ר ולמשפחתו. כך הפכה ספינקא לאחד ממרכזיו הגדולים של חסידות הונגריה ויהודים מרחבי המדינה באו לבקר את הצדיק באוהלו.

ר' יוסף מאיר וויס נפטר היום ו' בסיוון תרס"ט (1909) אורנו הועלה ארצה בשנת תשל"ב על-ידי נינו האדמו"ר מספינקא שליט"א (ראה לקמן) ונטמן בבית-העלמין של פתח-תקווה. בחייו לא הדפיס ר' יוסף מאיר את חיבוריו, פרט להקדמה אורכה לספר רבו, ר'ק יצחק אייזיק מזידיטשוב, תורה והש"ס על ספר דברים (סיגעט תרנ"ב), הכוללת את תולדותיו וגדולתו בתורה ובעבודה והיא מושזרת בדברי תורה וחסידות משל עצמו. הקדמה זו נדפסה גם בפני עצמה (מונקאטש תרע"א ועוד כמה פעמיים); גם סדר ההקפות לשמיני עצרת ולשמחת תורה בנוסח האדמו"ר נדפס בחייו על-ידי חסידי ספינקא לאחר פטירתו החל בנו-יחידו וממלא מקומו בהדפסת ספריו בגדולים שהוכרו מיד כספרי יסוד בחסידות ובקבלה: ספר אמרי יוסף על ספר בראשית. סיגעט תר"ע. כג, ר"ע דף. כג הדפים הראשונים כוללים הקדמה ארוכה מאת בנו ר' יצחק אייזיק, במתכונת ההקדמה שכתב בעל אמרי יוסף לספר רבו. ספרי אמרי יוסף ספר שמות. מונקאטש תרע"א [5], קפט, [2] דף. ספר אמרי יוסף על ויקרא במדבר. סיגעט תרע"ג. [4],צו; קא, [3] דף. ספר אמרי יוסף על ספר דברים. סעאיני תרפ"ג [4], ג, קי, [4] דף. הדפסתו של החלק האחרון השתהתה בשל המלחמה שפרצה בינתיים. בהקדמתו מתאר ר' יצחק אייזיק את הקשיים שנתקל בהם בהדפסת כרך זה ומתנצל על טיב ההדפסה שלא עלה כרצונו. ספר אמרי יוסף על המועדים. חלק א (שבת הגדול , פסח, שבועות, ראש השנה, שבת שובה,סוכות). ווראנוב תרפ"ט [4] קטו, [2] דף. ספר אמרי יוסף על המועדים. חלק ב (דרושים להקפות, חנוכה, ארבע פרשיות). ווראנוב תרצ"א. [1] , ד, צז דף. שני החלקים צולמו בכרך אחד : ניו יורק תשכ"ט. ספר אמרי יוסף על הגדה של פסח ראה לקמן. תולדותיו של בעל אמרי יוסף נדפסו בשני ספרים : ספר פאר יוסף מאת ר' אלכסנדר סענדר ווייס מספינקא. סיגעט תרצ"ד. קו עמ'. בית ספינקה מאת יהודה לייב לוין. ירושלים תשי"ט. 180 עמ'. תשובות אליו : שו"ת מהרש"ם חלק א, סי' קמח : במעות שנדר להלביש ערומים אם יוכל לקנות מזה תפילין לעני שאין לו תפילין והביא כת"ר מתיקוני זהר תיקון כ"א היא שמלתו לעורו דא משכא דתפילין... ויפה העיר. שם חלק ג', סי' ריח : בדבר מה שתמה מעכת"ה ע"ד רש"י  פ' בהעלתך וכו'. שם שם סי' ריט : ובדין המזוזה בפתח גבוה הרבה וכו'. שו"ת חקל יצחק לבנו סי' סא, סד.