Benjamin Idelson

Architect, winner of the Israel Prize

בנימין אידלסון (1 באפריל 1911, ג' בניסן תרע"א - 30 בנובמבר 1972, כ"ד בכסלו תשל"ג) היה אדריכל ישראלי וחתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1968

אידלסון נולד בעיר לנינגראד למנהיג ציוני רוסי ובהיותו בן 14 בשנת 1911 עלה לארץ ישראל עם אימו ואחותו לאחר שאביו נפטר. את לימודיו התיכוניים סיים בגימנסיה הרצליה במסגרת המחזור ה-17 של המוסד בשנת 1929 ואת לימודי האדריכלות ערך בעיר גאנט שבבלגיה ב-1934. עם שובו ארצה באותה שנה עבד במספר משרדי אדריכלים עד שהצטרף ב-1944 למשרדו של האדריכל אריה שרון. ב-1948 עם התמנות שרון לתפקיד ראש אגף התכנון במשרד ראש הממשלה, הפך אידלסון לשותף במשרד האדריכלים

בין השנים 1948 ועד לשנת 1964, פעל אידלסון בשיתוף פעולה מלא עם האדריכל אריה שרון. בין הפרויקטים המוכרים מאותה עת ניתן למצוא מבני שיכון בנצרת עילית, שם יושמה לראשונה בנייה מדורגת על גבי טופוגרפיה הררית, בית חולים בילינסון בפתח תקווה אשר הפך כבר עם חנוכתו לאבטיפוס למבנים בעלי מערכות מורכבות ובית הסוכנות היהודית ברחוב קפלן בתל אביב. על תכנון בית ליסין עם שרון זכה ב-1957 בפרס רוקח

החל משנת 1964 ועד לפטירתו, פעל אידלסון בשיתוף עם האדריכל גרשון צפור. במשך תקופה קצרה היה גם שותף האדריכל יעקב הרץ. בין הפרויקטים הידועים אשר יצאו תחת ידם ניתן למצוא את בית החולים הפסיכאטרי "עזרת נשים" בירושלים, תוכנית לבית מלון "פוניבז'" בבני ברק (שלא נבנה), אתר ההנצחה בגבעת התחמושת, מגדל המים בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, בניינים בקמפוס מכון ויצמן למדע וקומפלקס לונדון מיניסטורס בתל אביב

הבתים שתכנן מתאפיינים בקווים ישרים ונקיים, בהתאם לאדריכלות הפונקציונאלית שהייתה מקובלת באותה העת בעולם המערבי, ובמדינת ישראל הצעירה בפרט

אידלסון נפטר לאחר מחלה בשנת 1972. נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. את משרדו המשיך שותפו האדריכל גרשון צפור.