Adolf Burger

Adolf Burger was a Jewish Slovak typographer, memoir writer, and Holocaust survivor involved in Operation Bernhard. The film The Counterfeiters based on his memoirs received a foreign-language Oscar for Austria in 2008.

Adolf Burger was born to a Jewish family in Veľká Lomnica, then a mostly German village in the High Tatras region, Spiš County. His father died when Adolf was four, after which his mother, four siblings, and two grandparents moved to the nearby town of Poprad. He entered apprenticeship with a local printer and typesetter at the age of fourteen. His mother remarried a Christian, which gave her the status of a non-Jew in Slovakia after the introduction of anti-Jewish laws by the beginning of World War II. The organization Hashomer Hatzair helped Burger's siblings to emigrate to the British Mandate of Palestine[6] before Adolf Hitler's plan to exterminate the Jews materialized.

Adolf Burger did not join them and took up a job in a printing house in Bratislava in 1938. During World War II, before Slovakia started to deport its Jewish citizens to German concentration camps in 1942, he became one of those who received government-sponsored waivers from deportations as someone with skills indispensable for the country's economy.[7] At the request of resistance members, Burger began to print false baptismal certificates for Jews scheduled for deportation, which stated that they had been Roman Catholic from birth, or baptized so before World War II. Slovaks with such documents were not deported.[8]

Burger's activity was discovered, he was arrested on 11 August 1942, and, along with his wife of seven months Gizela, deported to the Auschwitz concentration camp where Gizela was killed later that year.[9] He was assigned to work at the new arrivals selection ramps.

After eighteen months at Auschwitz-Birkenau, Burger's training came through for him once more. He was selected for Operation Bernhard, transferred to the Sachsenhausen concentration camp in April 1944, and eventually to the Ebensee site of the Mauthausen camp network[10] where he was liberated by the US Army on 6 May 1945.[11]

Upon returning to the place of his mother's residence at Poprad, Burger found out that, although exempt from deportation by Slovak law, she and his Christian stepfather had only months earlier been deported and killed. The application of the law changed when the German military took control of his country after the failed uprising of 1944.[12] He then settled in Prague where he reconfirmed his membership in the Communist Party, which he joined in 1933, was made director of a consortium of printing houses, remarried, and had three children. He was harassed by the secret police during the Communist purges of the early 1950s.[13] He later worked in a shipyard, headed a department in Prague's municipal services, and became director of the city-sponsored taxicabs.[14]

[edit] Operation Bernhard Memoirs

Burger's manuscripts were written in a mixture of Czech and Slovak, and adjusted by editors for publication in standard Czech. Versions of his memoirs were reedited and republished several times in a variety of languages (including German, Hungarian, Persian, and Slovak) and under modified titles.

His experiences as a currency counterfeiter working on a secret Nazi project in a German concentration camp were first made public in 1945 under the title Number 64401 Speaks (Číslo 64401 mluví) written by Sylva and Oskar Krejčí, who based their book on Burger's narrated recollections and included the photographs of the former prisoners he was able to take immediately after liberation. Adolf Burger began to rewrite his memoirs himself in the 1970s. He explained his motivation in an interview:

When I was liberated by the Americans I went home very calmly, never had a bad dream [...] For years I was silent, I didn't want to speak about this any more. It was only when the neo-Nazis started with their lies about Auschwitz that I began [...].[15]

His memoirs were published in 1983 as The Commando of Counterfeiters (simultaneously in Czech Komando padělatelů and in a Slovak translation Komando falšovateľov), which was translated and published in East Germany in the same year under the now-familiar title The Devil's Workshop (Des Teufels Werkstatt: Im Fälscherkommando des KZ Sachsenhausen).

Screenwriter and director Stefan Ruzowitzky adapted the book as the screenplay for his Austrian-German co-production The Counterfeiters that received a foreign-language Oscar in 2008. Burger checked every draft of the screenplay.[16] Adolf Burger is played by the German actor August Diehl. It is the only prisoner character in the film that has an authentic historical name and is not synthesized from several real-life prisoners involved in Operation Bernhard.[17]

[edit] Bibliography

1945 Czech, written by Sylva and Oskar Krejčí, Číslo 64401 mluví. Prague.

1983 Czech, Komando padělatelů. Prague.

1983 Slovak, Komando falšovateľov. Prague.

1983 German, Des Teufels Werkstatt: Im Fälscherkommando des KZ Sachsenhausen. (East) Berlin.

1985 German, Des Teufels Werkstatt: Im Fälscherkommando des KZ Sachsenhausen. (East) Berlin.

1986 Hungarian, A hamisító csoport. Budapest.

1987 German, Des Teufels Werkstatt: Im Fälscherkommando des KZ Sachsenhausen. (East) Berlin.

1989 Slovak, Akcia Bernhard: Obchod s miliónmi. Bratislava.

1989 German, Des Teufels Werkstatt: Im Fälscherkommando des KZ Sachsenhausen. (East) Berlin.

1991 Czech, Ďáblova dílna: V padělatelském komandu koncentračního tábora Sachsenhausen. Prague.

1992 German, Unternehmen Bernhard: Die Fälscherwerkstatt im KZ Sachsenhausen. Berlin.

1997 German, Des Teufels Werkstatt: Die grösste Geldfälscheraktion der Weltgeschichte. Berlin.

1997 Persian, Kārgāh-i ahrīmanī. Teheran.

1999 German, Des Teufels Werkstatt: Die grösste Geldfälscheraktion der Weltgeschichte. Berlin.

2005 German, Des Teufels Werkstatt: Die grösste Geldfälscheraktion der Weltgeschichte. Teetz.

2007 German, Des Teufels Werkstatt: Die grösste Geldfälscheraktion der Weltgeschichte. Munich.

2007 Czech, Ďáblova dílna: Největší padělatelská operace všech dob. Prague.

[edit] References

^ a b c Adolf Burger identified as Slovak in an interview for the newspaper Sme, 28 Feb. 2008; he said he felt to be "neither a Czech, nor a Slovak, nor a Jew" in an interview for the newspaper Mladá fronta Dnes, 23 Feb. 2008.

^ a b After her interview with Adolf Burger, Pauline McLeod characterized him as a "proud Jewish Slovak" in "My Hell as a Forger for the SS." The Sunday Express, 7 Oct. 2007.

^ Adolf Burger said in several interviews that he had identified as Jewish to the authorities in the early 1950s, e.g., "On-line rozhovor: Padělal pro Hitlera. Přežil Birkenau." Aktualne.cz, 13 Aug. 2007.

^ Adolf Burger implied that he was not religious in a video interview linked in "Muž, který přežil koncentrační tábory, odpovídal čtenářům Novinek." Novinky.cz, 1 Feb. 2008.

^ Július Gréb (1926) Geschichte der Gemeinde Grosslomnitz. Kežmarok.

^ Alice Horáčková, "Adolf Burger: Život plný zvratů." Mladá fronta Dnes, 23 Feb. 2008.

^ Adolf Burger (1997) Des Teufels Werkstatt: Die grösste Fälscheraktion der Geschichte. Berlin.

^ Adolf Burger in the interview "Der Hölle entkommen – Adolf Burger erzählt das Unbeschreibbar." Radio.cz, 26 Dec. 2007.

^ Sylva and Oskar Krejčí (1945) Číslo 64401 mluví. Prague.

^ Adolf Burger (1989) Akcia Bernhard: Obchod s miliónmi. Bratislava.

^ Max Garcia, "Befreiung des KZ-Nebenlagers Ebensee: Neue historische Details." Zeitschrift des Zeitgeschichtemuseums Ebensee, 1998.

^ Adolf Burger (1997) Des Teufels Werkstatt: Die grösste Fälscheraktion der Geschichte. Berlin, pp. 123 and 243.

^ Adolf Burger in the interview "Padělal pro Hitlera. Přežil Birkenau." Aktualne.cz, 13 Aug. 2007.

^ Petr Kovařík, "Adolf Burger: Padělal jsem peníze pro Hitlera." Mladá fronta Dnes, 11 Sept. 2007.

^ Stephen Dalton, "How I Faked It for the Nazis." The Times, 4 Oct. 2007.

^ Stefan Ruzowitzky in an interview for TimeOut, London, 10-16 Oct. 2007.

^ Stefan Ruzowitzky in an interview with Michael Guillén, "Stefan Ruzowitzky: 'Sometimes Right, Sometimes Wrong.'" GreenCine.com, 22 Feb. 2008.

אדולף בורגר

' (בסלובקית: Adolf Burger‏, 12 באוגוסט 1917 - 6 בדצמבר 2016) היה ניצול שואה יהודי שהיה מעורב במבצע ברנהרד. הסרט "הזייפנים", שמבוסס בעיקר על זיכרונותיו מימי השואה, זכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2007.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 זיכרונותיו ממבצע ברנהרד 3 ראו גם 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים ביוגרפיה בורגר נולד למשפחה יהודית בוולקה לומניצה, כפר בגבול סלובקיה-פולין (באותה עת באימפריה האוסטרו-הונגרית) שרוב תושביו היו גרמנים. אביו נפטר כשהיה בן ארבע וחצי, ולאחר מכן אימו, שלושת אחיו, סבו וסבתו עברו לעיר פופרד הסמוכה. בגיל 14 החל לעבוד בבית דפוס כסדר אותיות ודפס. אימו נישאה לנוצרי, וכך משפחתו לא הוגדרה כמשפחה יהודית, על פי החוקים האנטישמיים שנכנסו לתוקף עם תחילת המלחמה. ארגון השומר הצעיר סייע לאחותו ולאחיו המבוגרים ממנו לעלות לארץ ישראל, וכך הם ניצלו מציפורניהם של הנאצים בפתרון הסופי. אחותו הצעירה ברחה להונגריה שם הסתתרה עד תום המלחמה, ולאחריה עלתה גם היא לישראל.

אולם, בורגר לא הצטרף אליהם לעלייה לארץ ישראל והחל לעבוד בבית דפוס בברטיסלאבה בשנת 1938. בזמן מלחמת העולם השנייה, לפני שסלובקיה החלה בגירוש היהודים משטחה למחנות הריכוז של הגרמנים, בורגר היה מבין המעטים שקיבלו הגנה מפני גירוש בטענה שעיסוקו חיוני לכלכלת המדינה. לבקשתם של לוחמי מחתרות, החל להדפיס תעודות הטבלה מזויפות ליהודים שנועדו לגירוש, בהן נכתב שהם נוצרים קתולים מלידה או שהוטבלו לפני המלחמה. יהודים סלובקים שאחזו בתעודות שזייף ניצלו מהשילוחים למחנות המוות.

פעולותיו התגלו, הוא נעצר ב-11 באוגוסט 1942, שבעה חודשים לאחר שהתחתן עם זוגתו גיזלה. בעקבות מעצרו, בני הזוג נשלחו לאושוויץ, שם גיזלה נרצחה תוך פחות משנה. על בורגר נכפה לעבוד ברמפות הסלקציה אליהן הגיעו מדי יום אלפי אסירים חדשים.

לאחר 18 חודשים באושוויץ-בירקנאו, כישוריו באו לעזרתו פעם נוספת. הוא נבחר לקחת חלק במבצע ברנהרד, הועבר למחנה זקסנהאוזן באפריל 1944 ולבסוף נשלח למחנה אבנזה שהיה מחנה משנה של מחנה מאוטהאוזן. מאבנזה שוחרר ב-6 במאי 1945 על ידי צבא ארצות הברית.

עם חזרתו לבית מגוריה של אימו בפופרד, גילה שעל אף שמשפחתו הייתה מוגנת מגירוש על פי החוק הסלובקי, אביו החורג ואימו נשלחו למחנות המוות חודשים ספורים לפני תום המלחמה ונרצחו. לאחר המרד הסלובקי, הגרמנים שינו את החוק וגם משפחות בהן רק האם או האב היו יהודים נשלחו למחנות הריכוז וההשמדה. הוא השתקע בפראג, חידש את חברותו במפלגה הקומוניסטית אליה הצטרף בשנת 1933, נישא בשנית והביא לעולם שלושה ילדים. הוא נחקר מספר לא מבוטל של פעמים על ידי המשטרה החשאית בזמן הטיהורים הקומוניסטיים בתחילת שנות החמישים. בהמשך עבד במספנה, ואף היה למנהלם של נהגי המוניות בפראג.

זיכרונותיו ממבצע ברנהרד

אדולף בורגר בפרמיירת הסרט "הזייפנים" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, 2007 כתביו של בורגר נכתבו הן בצ'כית והן בסלובקית, ועל כן עורכיו שינו את כל הטקסט כך שיופיע בצ'כית מדוברת. חלקים רבים מכתביו נערכו מחדש והוצאו לאור בפרקי זמן שונים במגוון גדול של שפות, בהן גרמנית, הונגרית, פרסית וסלובקית.

זיכרונותיו מהימים בהם היה זייפן כספים עבור הנאצים במחנה ריכוז, יצאו לאור בשנת 1945 בספר שנקרא "מספר 64401 מדבר". הספר התבסס על ריאיון שנערך עמו והוא כלל צילומים שאותם הצליח להבריח מהמחנה עם שחרורו. בורגר החל לכתוב בעצמו על שאירע לו בשנות השבעים. את המוטיבציה לכך הסביר בריאיון:

"כששוחררתי על ידי האמריקאים חזרתי לביתי ברוגע, מעולם לא חלמתי חלום רע [...] במשך שנים הייתי שקט, לא רציתי לדבר על זה יותר. רק כאשר הניאו-נאצים החלו עם השקרים שלהם על אושוויץ אז התחלתי[...]".

ספרו פורסם בשנת 1983 ונקרא "קומנדו הזייפנים". הספר תורגם בגרמניה המזרחית ויצא לאור בשם "הזייפנים: סדנת השטן". גרסת הספר בשפה האנגלית יצאה לאור בפברואר 2009 בלונדון. הוא ביקר בבנק אנגליה ב-24 בפברואר 2009 ונפגש עם הגזבר הראשי. האנגלים ערכו לו סיור בבנק ובמוזיאון הבנק ואף הציגו לו שטר מזויף שסייע לזייף בזמן מאסרו במחנה אושוויץ, לפני למעלה משישים שנה.

הספר עורר עניין והוחלט לעבד אותו לסרט, "הזייפנים". הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2007. בורגר עבר על כל דף מטיוטות התסריט. את דמותו גילם בסרט השחקן אוגוסט דיהל.

ראו גם מבצע ברנהרד לקריאה נוספת אדולף בורגר, הזייפנים: סדנת השטן, הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2009 קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדולף בורגר בוויקישיתוף הסרט IMDB Logo 2016.svg "הזייפנים ", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) אסף אוני, בחופשה מהמוות , באתר הארץ, 12 בפברואר 2007 עופר אדרת, המשימה: להפיל את המטבע האנגלי | בגיל 99: מת ניצול השואה שזייף שטרות עבור הנאצים , באתר הארץ, 15 בדצמבר 2016 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A3_%D7%91...