Abraham Ashkenazi

Abraham Ashkenazi (1813–1880) was a Sephardi chief rabbi (Rishon LeZion).

Rabbi Ashkenazi was born at Janishar, near Salonica, in 1813. Aged fifteen, he was taken by his father to Jerusalem, where he studied rabbinical literature in the various colleges. The Turkish rabbis, in consulting him at the age of 35 on matters of religious law, addressed him as "Gaon." He authored several responsa and novellae.

In 1850, he was appointed dayyan (religious judge) of the Jewish community of Jerusalem with the support of both Sephardim and Ashkenazim.[2] In 1857 he became the Av Beth Din (chief judge)[2] and in 1869 the rabbis of Jerusalem elected him as their chief in succession to Hayyim David Hazan, who died in that year. The sultan, in confirming Ashkenazi's election, conferred upon him the title of Hakam Bashi, whereby he became chief rabbi of Palestine, which post he held for about twelve years. The sultan also bestowed upon him the Order of the Medjidie; and Emperor Franz Josef of Austria, when at Jerusalem, decorated him with the Franz Josef medal.

The Tomb of Simeon the Just in Jerusalem was registered in his name. Ashkenazi was very popular among Christians and Mohammedans as well as among Jews; and at his funeral most of the foreign consuls were present. He died at Jerusalem on January 22, 1880.

________________________________

רב אברהם אשכנזי (תקע"א, 1811 - ט' בשבט תר"מ, 22 בינואר 1880), היה רב ראשי של כל יהודי ארץ ישראל בתקופת האימפריה העות'מאנית, הראשון לציון וחכם באשי

חייו

הרב אשכנזי נולד בעיר לאריסה שבאימפריה העות'מאנית, ובשנת 1820 עלה לארץ ישראל עם אביו יעקב. נישא לשרה בת הרב יצחק פרחי, והיה פעיל בגאולת קרקעות בארץ ישראל. בין פעולותיו הייתה רכישת מערת שמעון הצדיק בירושלים, פעולה אשר נודעה לה חשיבות רבה ביישוב הישן

נבחר לדיין בבית דינו של הרב בנימין מרדכי נבון, שבספרו "בני בנימין" פרסם הרב אשכנזי את פסקיו. בתפקיד זה שימש כשלוש שנים. בשנת תרס"ד נבחר להיות אב בית דין. ביום ה' באדר ה'תרכ"ט (1869), עם פטירתו של הרב הראשי חיים דוד חזן, הוכתר הרב אשכנזי כראשון לציון ונשא בתפקיד זה זמן ארוך יותר מארבעת קודמיו, 12 שנה, עד פטירתו

הרב אשכנזי התפרסם בקשריו הטובים עם כל יהודי היישוב, ספרדים ואשכנזים, וכן עם אישים לא יהודיים דוגמת הפטריארך היווני אשר היה בן-בית בביתו. פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה אשר ביקר בארץ ישראל בשנת 1870, כיבד אותו באות כבוד על עבודתו הציבורית. כמו כן, הרב אברהם אשכנזי קיבל מהשר משה מונטיפיורי גביע כסף מהודר עם הקדשה חרותה כאות הוקרה לפועלו הרב‏

שליטתו בשפה היוונית, כמו בטורקית ובערבית, הביאה אותו לקשרים עם הפטריארך היווני בירושלים.

בערוב ימיו היה ראש ישיבת "בית יעקב" ונשיא חברת "שבת אחים". י

בשנת ה'תר"א, הרב אשכנזי הוציא לאור יחד עם הר"י קפילוטו את הספר "תקנות ירושלים", המכיל את כל מנהגי העיר הנוגעים לדת ולהלכה. כתב בעתונים הלבנון וחבצלת. הרב נפטר בט' בשבט ה'תר"ם (1880) ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. לאחר שנים ארוכות בהן לא אותרה המצבה שאותה ניסה לגלות נינו, שמואל אשכנזי, אחרי מלחמת ששת הימים, הצליחו בני נינו של הרב אשכנזי, שלמה ודוד, לאתר את מצבת הקבר הפגועה בשנת 2004