Nusyn Nuta Goldblum

Israel Naturalization Feb 11 1943

ויקיפדיה

נתן גולדבלום (4 באפריל 1920 - 2001) היה בקטריולוג ישראלי, יוצר החיסון נגד שיתוק ילדים בישראל, חתן פרס ישראל למדעי החיים לשנת תשמ"ח (1988). י

הדברת שיתוק הילדים באמצעות התרכיבים נגד שלושת זני נגיף הפוליו הייתה נקודת מפנה בהתפתחות הרפואה. מדינת ישראל הייתה למדינה השלישית בעולם כולו, לאחר ארצות הברית ודנמרק, אשר ייצרה בעצמה את התרכיב וסיפקה את כל צורכי אוכלוסייתה בתחום זה, בניצוחו של פרופ' נתן גולדבלום

ראשית חייו

גולדבלום נולד בסוסנוביץ שבפולין ב-1920, ובשנת 1938 עלה לישראל כסטודנט לבקטריולוגיה באוניברסיטה העברית על הר הצופים. עם סיום לימודיו והסמכתו כמוסמך האוניברסיטה ב-1943, הצטרף לתחנה לחקר המלריה בראש פינה בניהולו של פרופ' גדעון מר. תקופה מסוימת מילא גולדבלום את מקומו של מר, מייסד המעבדה, משום שהלה גויס לצבא הבריטי ושהה בבורמה ובמזרח הרחוק. בתקופה זו הקדיש נתן גולדבלום את זמנו לשני נושאים: הדברת המלריה ביישובים העבריים שבעמק החולה ובכפרים הערביים בקרבת ביצת אגם החולה, ולעבודת הדוקטור שלו בהדרכתו של פרופ' שאול אדלר. עם פרוץ פעולות האיבה בשלהי 1947 הצטרף גולדבלום לכוחות "ההגנה" בגליל ובאופן טבעי לצה"ל בו שרת בחיל הרפואה והיה ממארגני הרפואה המונעת בחיל ואחראי לתחום המלריה

המאבק בשיתוק ילדים

בשנים 1949–1951 פרצה בישראל מגפת שיתוק ילדים שתבעה קורבנות רבים, בעיקר בקרב הילדים אך גם בין המבוגרים. בחיל הרפואה נפלה ההחלטה לשלוח את גולדבלום לאוניברסיטת ייל בארצות הברית, שבה התנהל מחקר אינטנסיבי בפוליו, ושם נחשף נתן גולדבלום לראשונה לעולם הנגיפים. הוא התמחה בחקר המחלות הנגיפיות (וירולוגיה) ובעיקר בחקר הפוליו, ועם שובו לישראל התמנה לראש המחלקה לאפידמיולוגיה במכון לחקר רפואה צבאית, עד למעברו למשרד הבריאות בשנת 1955. בארצות הברית פגעה מחלת שיתוק הילדים בעשרות אלפי ילדים ומבוגרים מדי שנה ולכן הושקעו משאבים רבים בהכנת תרכיב נגד נגיף הפוליו וכבר ב-1954 החלו בייצורו של תרכיב סאלק, תרכיב שהכיל נגיף פוליו מומת. ישראל נתקלה בקשיים רבים ברכישתו של התרכיב האמריקאי ואז החליט משרד הבריאות לשלוח את ד"ר גולדבלום למעבדתו של ד"ר יונה סאלק באוניברסיטת פיטסבורג כדי ללמוד את מלאכת הכנת התרכיב

מחלת שיתוק הילדים בישראל הייתה קשה. ב-1950 חלו כ-1,600 איש במחלה זו, ושיעור ההיארעות היה 12.8 חולים ל-10,000 תושבים. מאז ועד 1956 נשאר אותו שיעור תחלואה ובכל התקופה 85-90% מהחולים היו ילדים מתחת לגיל 5 שנים. בשנת 1955 הופיעו כבר מספר דיווחים על הצלחת תרכיב סאלק בהורדת התחלואה בארצות הברית. פרט לארצות הברית נודע על ייצור דומה רק בדנמרק. נוכח שיעור התחלואה הגבוה בישראל השתוקקו ממשלת ישראל ומשרד הבריאות להשיג תרכיב אשר ישמש לחיסונם של ילדי ישראל, אך תרכיב כזה לא היה זמין וישראל לא הייתה יכולה להשיגו, ואז הוחלט במשרד הבריאות להטיל על פרופ' גולדבלום ומעבדתו להתחיל בייצור התרכיב

המעבדה הוקמה במתחם ביה"ח "צהלון"(דג'אני) שביפו, והעבודה החלה בחורף 1955-6. יעדה היה הכנת תרכיב לחיסונם של כל הילדים מגיל 6 חודשים ועד 3 שנים כבר באביב 1957. שיטות הייצור היו מבוססות על ניסיונו של יונה סאלק ובמהותן כללו גידול הנגיף בתרביות תאים שמקורם בכליות קופים ובהמתת הנגיפים על ידי טיפול בפורמלין. בשנת 1956 הגיע הייצור ל-100 ליטר וב-1959 כבר עלה ל-400 ליטר. התרכיב עמד בכל מבחני הבטיחות הנדרשים על-פי הסטנדרטים שהיו נקוטים באותה עת בארצות הברית. חברי הצוות הבכירים שעסקו בהכנת התרכיב היו פרופ' גולדבלום, המהנדס ד"ר ג'ורג' מילר ופרופ' תמר גוטליב-סטמצקי. למרות כל הצעדים לאבטחת איכות התרכיב אשר ננקטו על ידי המדענים ועובדי המעבדה האחרים נדרש היה מפרופ' גולדבלום אומץ לב נדיר כאשר קיבל על עצמו את ההחלטה להתחיל לחסן את ילדי ישראל: באביב 1955 ארעה בארצות הברית תאונה טרגית לאחר הזרקת תרכיב סאלק אשר יוצר בבית החרושת הפרמצויטי Cutter. לאחר הרכבת הילדים בתרכיב זה נפטרו כ-100 ילדים. לא קשה על כן להבין את המתח והחרדה הרבים ששררו באותה עת במעבדה ביפו

פרופ' גולדבלום וחבריו המשיכו במלאכת הייצור, קיבלו את גיבויו של מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' שמעון בטיש, וכבר בראשית 1957 הוזרק התרכיב לראשונה לכ-60,000 תינוקות וילדים. לימים הוכיח התרכיב את עצמו. היה זה הישג עצום לפרופ' גולדבלום וחבריו ולמדינת ישראל. מדינה שזה עתה נולדה הפכה למדינה השלישית בעולם אשר ניצחה את מגפת שיתוק הילדים. תוך מספר שנים הפכה המעבדה הקטנה ביפו למעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות וכיום היא ממוקמת במרכז רפואי "שיבא" בתל-השומר. י

חוקר, מורה ויועץ

לאחר שמיצה את תפקידיו במעבדה, נענה פרופ' גולדבלום ב-1960 להצעה להצטרף לביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית, הפך למנהל המחלקה לווירולוגיה, וברבות הימים התמנה לסגן נשיא האוניברסיטה למחקר ופיתוח. פרופ' גולדבלום הרבה במחקרים, שהשתרעו על תחומים רבים בווירולוגיה, בהם מחקרים על נגיף קדחת הנילוס המערבי, על נגיפים אחרים המועברים על ידי חרקים ועל קבוצת נגיפים גורמי סרטן. הוא ייעץ לארגון הבריאות העולמי ותרם ממרצו לפיתוח קשרי המדע עם מדינות אפריקה ועם מצרים. הוא הקים דור של וירולוגים אשר תפסו עמדות מפתח בכל מוסדות המחקר והרפואה בישראל.

ב-1988 זכה בפרס ישראל למדעי החיים